0

שתף

התערוכה עוסקת ביכולת המדיום הצילומי לאפשר דרגות חופש ליצירת עולמות חדשים, דמיוניים, תוך משחק ויזואלי עם הצופה. מורן קונסטנטין וסיזר ספרינדה עושים זאת היטב. מורן יוצרת עולמות דמיוניים בסטודיו, באמצעות דגמים קטנים, הבנויים מחומרים שהיא מוצאת בביתה או ברחוב, כמו סבון, חול, ספוג לניקוי כלים, גחלים וכו’. היא מצלמת את הדגמים כאילו ‘יצאו’ ממגזין ‘נשיונל ג’אוגרפיק’. סיזר, לעומת זאת, ‘משחק’ פיזית עם הצילום: הוא מצלם אובייקטים שונים ברחוב, מדפיס אותם על שקופיות, אותן הוא מדביק על גבי חלונות, ומצלם אותם שוב. זו מניפולציה צילומית הדנה בגבולות וביכולות שלה עצמה.