0

שתף

באמצעות צילומי טבע דומם של זרי פרחים מבקשת הילית כדורי להציג היבטים שונים של עיוורון. העבודה יוצאת מעיוורון חלקי – פיזיולוגי, בעינה הימנית, שהוביל לחקירת האור (העודף וההיעדר), הבא לידי ביטוי באופני הצילום, וממשיך לעיוורון תודעתי העוסק בפער שבין ייצוג (הפרח במקרה זה) ובין ההיסטוריה שלו. שלילת התכונות הטבעיות מן הפרחים והפיכתם לפרחי נוי לבית באמצעות סדרת פעולות אלימות אותן אנו מבצעים עליהם (ריסוס, צביעה, שזירה, הדבקה), משקפת את תהליך הפיכת האובייקט למיתוס. ככזה, אנו הופכים עיוורים להיסטוריה שלו. פרחי הבר שראינו בטבע הופכים לזרים קנויים שהינם ייצוג נעדר של הקודמים להם. האלמנטים של הרבייה נעדרים והופכים למוצר צריכה, ובכך מעקרים אותם באופן מילולי ולא פחות מכך באופן תודעתי.

בחדרי הישיבות של קומת העסקים, מוצגות שתי סדרות של נירית גור קרבי הלקוחות מתוך סדרה יותר גדולה, בה היא בוחנת את היחס שלה, כ'זרה' בסביבה תרבותית וחזותית שונה. נירית עברה לא מזמן לגור בסן פרנסיסקו בה היא חיה ויוצרת. הסדרה הראשונה צולמה במוזיאון למדעי הטבע בסן פרנסיסקו. נירית בוחנת את יחס הצופה הנצפה בסביבה מוזיאלית, והיחס שלנו כבני אנוש לכל הממסד המוזיאלי האנציקלופדי, שעדיין נותר קיים בכמה בירות אירופאיות ובארה"ב. הסדרה השנייה צולמה אף היא באותו מוזיאון. נירית מציגה טריפטיך הבוחן את המתח בין המקורי למדומה בצילום כביקורת על התרחקות האדם מן הטבע, מן המקור. אותו מתח בא לידי ביטוי בעיבוד התמונה המלאכותי והתרחקות מן המקורי. במסדרון מוצגת סדרה נוספת של נירית גור קרבי בשחור לבן, העוסקת ביחס שבין המקור לשעתוק בצילום והדיון של הצילום כאובייקט אסתטי כחלק מיצירת אמנות. כאמור, אובייקט אסתטי נוצר לאחר עיבוד התמונה ע"י הצופה והאינטרפרטציה שלו למוצג.